שלום ותודה שהגעת לקרוא את הכתבה המיוחדת שהכנתי עבורך, שמי טלי ואני רופאה סינית כבר 12 שנים.

לאחר שטיפלתי בעשרות גברים ונשים אני יודעת בוודאות שיש פתרון, הוא עובד וחוסך לך את כל התרופות הפסיכיאטריות ועוגמת הנפש שאת נאלצת להתמודד עמה.

כדי להמחיש לך כיצד הטיפול עובד,אני רוצה לחלוק איתך סיפור קצר על אחת מלקוחותי..

רות (שם בדוי) בת 27 , נשואה ללא ילדים.

על פניו נראה שרות חיה חיים מלאים ולא חסר לה דבר.

בחורה יפה , נעימה , מנומסת ושקטה, יש לה בעל שאוהב אותה מאוד ,משפחה גדולה ותומכת.

כל מי שהיה רואה אותה מהצד היה בטוח שרות היפה אשה ברת מזל ולא היה לו מושג באיזה מצוקה רות נמצאת ואיזה סבל היא עוברת.

רות הגיעה אלי אחרי שלושה חודשים בהם החלו התקפי החרדה ולדבריה הפסיקה לתפקד .

זה החל כאשר חשדו שלאמה יש סרטן וכמה ימים אחרי זה היא חוותה את התקף החרדה הראשון,

 שלאחריו, הייתה חווה התקפי חרדה כמעט על בסיס יומיומי .

בזמן התקף הרגישה כאילו משהו יושב לה על החזה ואז כל הגוף שלה היה נכנס לסטרס והחלו רעידות פנימיות בתוך הגוף, לחץ בחזה, זיעה קרה ,יובש בפה, לפעמים גם קוצר נשימה.

קצב לב מואץ, כאב בטן עם לחץ וחוסר נוחות בחזה.

לפני התקפים הייתה חשה לפעמים סחרחורת, טשטוש ובזמן ההתקף הייתה סובלת מגלי חום.

בהתחלה סיפרה לי שחשבה שהיא הולכת למות ,שזה סימן של הסוף ומחשבות על חולי ומוות היו עולות לה כאשר הייתה חווה התקף.

אחרי זה היו פשוט מחשבות של פחד משיגעון בהם היא לא הבינה מה קורה לה.

פחדה שמה היא משתגעת והיא תישאר ככה לנצח.

היו התקפים ארוכים שנמשכו כחצי שעה והיו התקפים קצרים של כמה דקות, אבל בכל פעם אחרי זה חשה מותשת כמו סמרטוט בלי טיפת אנרגיה בגוף.

היא הרגישה שלא בא לה לראות אף אחד, או לדבר עם אף אחד ,כי פשוט לא היו לה כוחות לזה ותמיד פחדה שזה יעורר עוד התקף.

כאשר רות הגיעה אליי היא כמעט ולא תפקדה.

לא היו לה כוחות ללכת לחפש עבודה חדשה, היא הייתה קמה מהמיטה רק בשתיים עשרה או אחת בצהריים ,מכיוון שההתקפים היו מתרחשים בדרך כלל בלילה או מוקדם בבוקר .

כאשר הלכה לרופא הוא הפנה אותה לפסיכיאטרית שקבעה שהיא בדיכאון ולכן זה קרה, אבל רות לא הסכימה עם הרופאה.

היא סיפרה לי שקודם הגיעו התקפי החרדה ואז היה מגיע הדאון ,כי הרגישה שהיא לא יכולה לתפקד, וקשה לה בחברת אנשים.

רות הרגישה שאף אחד לא מבין את המצב שהיא נמצאת בו, היא היתה מקבלת עצות וטיפים מחברות , שהבינה שהמטרה שלהם לעזור לה, אבל זה רק הרחיק אותה יותר כי הרגישה שהן לא באמת מבינות אפילו לא טיפה ממה שהיא חווה.

 לא היה לה חשק מיני עם בעלה ולמען האמת גם הרגישה מרוחקת ממנו.

הרופאה נתנה לה כדורים ציטאלופארם לדיכאון וחרדה.

מה שגרם לה לנדודי שינה בלילה ולבחילות ... אמנם תדירות התקפי החרדה פחתה מעט, מכל יום התקף לפעם ביומיים אך ההתקפים לא פסקו והיא עדיין המשיכה לסבול מהם.

כשהרופא העלה לה את המינון זה אפילו החמיר את הפרעות השינה וגרם לחרדות לחזור לפעם פעמיים ביום ואז הורידו לה את המינון, אבל רות הרגישה שאלו לא חיים,

שהיא לא יכולה להמשיך לחיות ככה ללא שינה,ללא תפקוד, רות הרגישה שחרב עליה עולמה ושהכל סוגר אותה.

היא הלכה גם למטפל גוף נפש שהטיפול העיקרי אצלו היה שיחות.

היה לה נחמד לדבר עם מישהו, אבל זה לא מנע או הפחית את התקפי החרדה.

רות קיוותה שתרגול היוגה והמדיטציות יעזרו לה אבל זה לא עוזר.

היא גם קראה ספר על חרדה- איך להשתחרר מחרדה ופאניקה.

זה עוזר בזמן ההתקף אבל לא מונע את ההתקף.

היה נראה ששום דבר לא מונע מההתקפים להופיע.

רות הייתה מנסה לשים שמנים מרגיעים.

להדליק נרות, לשים מוזיקה מרגיעה, לעשות אוירה רגועה בבית , אבל אף פעם לא חשה בטוחה,

היא הרגישה שהאדמה נשמטה תחת רגליה ופחד עצום יושב עליה, שחייה לא יחזרו להיות כפי שהיו.

רות מצאה עצמה חרדה מהחרדה... מפחדת שכל טריגר קטן יעורר התקף נוסף.

 כאשר רות הגיעה אליי היא אמרה לי בעיניים דומעות:

"אני רק רוצה לחזור להיות איך שהייתי לפני ההתקפים"

היו לה תוכניות ללמוד חינוך מיוחד ולעבוד עם ילדים, מה שתמיד אהבה לעשות.

היא נרשמה ללימודים,אך רות חששה שבגלל מצבה הנוכחי היא לא תוכל להתחיל שנה הבאה ללמוד כפי שתכננה.

בפגישה הראשונה שלי עם רות בקליניקה אני זוכרת אותה בפרץ בכי אומרת לי "מה אם אני אשאר ככה לנצח? אני מפחדת להיות ככה כל הזמן"

חיבקתי אותה והבטחתי לה "את לא תשארי ככה!זה יעבור! את תראי!"

רות הסתכלה עליי ואמרה לי "איך את כל כך בטוחה?"

לא הייתי צרכה הרבה הסברים, פשוט טיפלתי בה .

בטיפול הראשון שוחחנו רבות הכרנו ובסוף גם עשינו דיקור.

אחרי הטיפול הראשון רות חוותה 4 ימים ללא התקפי חרדה.

בהמשך התהליך ובמפגש אצלי בקליניקה של אחת לשבוע עם רות, התדירות של ההתקפים פחתה .

לאט לאט ותוך כדי שיתוף פעולה עם הפסיכיאטר שלה, הורדנו לה כדורים,שהוחלפו בצמחי מרפא,שהכנתי לה באופן אישי,ללא תופעות לוואי.

ככל שהמשיכה בטיפולים, פחתו ההתקפים עד שלא היו כלל ורות הרגישה בטוחה לצאת לדרך חדשה.

היום בכל פעם שרות רואה אותי היא נותנת לי חיבוק ענק ואומרת לי את אותו משפט "את הצלת אותי".

האמת שרות היא מקרה אחד מיני רבים שטיפלתי אצלי בקליניקה.

היום בעידן החדש יותר ויותר מתייחסים לכוח של הנפש והמחשבה על הגוף וכיצד אפשר לפתור בעיות בגופנו בעזרת כוח המחשבה (ואכן יש לזה כוח אדיר) אבל יש מעט מאוד התייחסות איך אפשר לאמן את דפוס החשיבה שלנו בעזרת הגוף.

הרפואה הסינית מבינה את הבעיה לא רק בתור חוסר איזון במוליכים עצביים של המוח ,אלא יותר כחוסר איזון של איברים פנימיים.
בטיפול יש התייחסות יוצאת דופן אל האיברים בגופנו ואיך כל איבר משפיע על דפוסי חשיבה והתנהגות מסוימת.

הרפואה הסינית מאמינה שלכל אחד מהאיברים תפקיד חשוב ברגשות.

הביטויים החיצוניים של חרדה והסימפטומים שהמטופל מתאר, מספקים לי בטיפול רמזים לגבי האיבר שנמצא בחוסר איזון.

האיברים הקשורים לחרדה הם הכליות, הטחול, הכבד והלב.

 טיפול באמצעות הדיקור הסיני מסייע לפרוק את העודפים החשמליים אשר נמצאם בגופנו וגורמים לעומס נפשי המוביל להתקף החרדה .

במהלך הדיקור הגוף משחרר באופן טבעי כמויות גדולות מאוד של אנדורפינים וסרוטונין.

החומרים הללו מסיעים להחלים ממצבי מחלה וגורמים להפגת מתחים ולשיפור במצב הרוח.

 כמובן החלק הכי מהותי ומשמעותי בטיפול הוא לאבחן מה הגורם (פיזי, נפשי, כאשר ההתיחסות היא תמיד ביחד, יד ביד)

כאשר האבחנה מדוייקת התוצאות מדהימות מניסיון!

הקשבה – להקשיב באמת, גם לבין המשפטים שנמצאים אצלנו והם חלק מהתת מודע ומשפיעם עלינו.

מקצועיות – הכי חשוב לי בקליניקה זה לדייק באבחנה. ככל שהאבחנה יותר מדוייקת הסיכוי להצליח גדל.

לטפל מהלב – יש הרבה סוגים של מרפאים, אני הבנתי שאני מאלו שאוהבים כל אחד ואחת שנכנסים אליי לקליניקה, ואם אין חיבור, מה שלא קורה כמעט, אני פשוט לא מטפלת ,יש מספיק מטפלים.